סיפר ​​כוס

עברתי הרבה כוסות כוסות. כאילו, הרבה. חלקם היו בסדר. חלקם היו ישר-מעצבנים. וכמה-אלו הלכו ישר לחלק האחורי של הארון אחרי אולי שבוע. מצב מכסה מוזר. קש קצר מדי. או שזה ידלוף אם אפילו אסתכל על זה לא נכון.

החלק הלוגם? האמת, לא חשבתי שאכפת לי. אבל זה לא חור קש גדול-רק הפתח הקטן הזה שאתה לוגם ממנו. נשמע בסיסי, אבל זה בעצם די נחמד. אין צליל זבל מוזר. לא מכניס חבורה של אוויר, כדי שהמשקה שלך לא יקבל את הדבר המעופש המוזר הזה. וזה נוח. לא רחב מדי, לא צר מדי. סתם... נכון.

מתאים גם למחזיק כוסות. אפשר לחשוב שזה ברור, אבל היו לי ספלי "נסיעות" בצורת סיכות באולינג שהתהפכו אם בכלל חשבתי להסתובב. זה פשוט יושב שם. כמו שזה אמור.

ניקיון? קַל. המכסה מתפרק-לא בצורה של "איפה המברג שלי". רק כמה חתיכות, לשטוף, לעשות. שום אקדח מסתורי שמסתתר במקומות אקראיים.

תראה, אני לא אתנהג כאילו כוסית הלגימה הזו תשנה את חייך או תהפוך אותך ליותר פרודוקטיבית או מה שלא יהיה. אבל זה אחד מהדברים האלה שפשוט עובדים. בלי מהומה. אין תסכול. בכל פעם שאני תופס אותו, הוא עושה מה שאני רוצה-מחזיק את המשקה שלי, שומר על הטמפרטורה הנכונה, לא נשפך, לא מעצבן אותי.